לקות למידה

 

מה הקשר בין אדיסון, אלברט איינשטיין, וינסטון צ'רצ'יל, וליאונרדו דה וינצ'י?

 

תרומתם של אנשים אלו לאנושות ידועה מאוד. כל אחד מהם השאיר את חותמו בעולם, ו... כולם היו גם לקויי למידה!

אדיסון התקשה בלימודיו ואף שרף את האסם של אביו כדי לבדוק מה יקרה; איינשטיין נכשל במתמטיקה בילדותו וסולק מהתיכון בו למד; מורתו  של צ'רצ'יל כתבה עליו כשהיה בן 6: "אי אפשר לסמוך עליו שיתנהג כראוי"; ליאונרדו דה וינצ'י התקשה בלימוד שפות, וכתב בשגיאות רבות. כל זה לא הפריע לאדיסון להמציא את החשמל, הטלגרף, והפונוגרף, ולצ'רצ'יל להיות ראש ממשלת בריטניה.

בעבר חשבו שילדים בעלי לקות למידה הם מוזנחים או עצלנים, כיון שהפער בין האינטליגנציה שלהם לבין הישגיהם האקדמאים גדול. אולם, חשוב לדעת, שלקות הלמידה מפריעה לילדים אלו להגיע להישגים, ולמרות המאמץ הרב שהם משקיעים, לא תמיד הם קוטפים את הפירות.

 

מהי לקות למידה?

לקות למידה היא נכות בלתי נראית לעין, שכן תפקודי הלמידה פגועים, אולם החשיבה תקינה. ילדים בעלי לקות למידה נחשבים בעלי אינטליגנציה בטווח הנורמה, חלקם אף בעלי אינטליגנציה גבוהה מהממוצע.

 

משרד החינוך, מגדיר ילד כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב המועברים לו באופן אינדיווידואלי נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה גורמות לו הפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמאים או בפעילויות יומיומיות אחרות הדורשות מיומנויות קריאה חשבון או כתיבה.

למעשה, מקובל לקבוע שיש לילד לקות למידה, כאשר הישגיו בחלק מהמיומנויות שנדרשות ללמידה נמוכות מהמצופה מגילו הכרונולוגי בשנתיים, או כאשר יש פער בין כישוריו האינטלקטואלים להישגיו בפועל.

 

אחוז הילדים בעלי לקות למידה אינו מוחלט, שכן לא כל הילדים מאובחנים, אולם "ועדת מרגלית" שע"י משרד החינוך קבעה כי כ-10% מהילדים סובלים מלקות למידה.

 

רוב התלמידים לקויי הלמידה מאותרים כבר בשנים הראשונות של הלימודים אולם ישנם אחרים, מוכשרים בד"כ, שמצליחים לעקוף את הקושי ולהתגבר עליו, ולהעביר את שנות היסודי בהצלחה, אך כשמגיעים לתיכון או לישיבה ונדרשים ללימודים מעמיקים ארוכים וסבוכים יותר, שם מתגלה הקושי.

 

לאבחון ולטיפול מוקדמים חשיבות רבה, והערך של העזרה בגיל הצעיר רב. כמו"כ משך הטיפול יתקצר משמעותית ככל שגילו של הילד צעיר יותר בדומה לטיפול בבעיית טונוס שרירים, שקל יותר לטפל בה בתינוק ובילד קט, מאשר בילד עם אותה הבעיה בגיל שש או שבע.

 

ההבדל בין לקות למידה ללקות אינטלקטואלית:

ילדים עם לקויות למידה הינם, כאמור, בעלי חשיבה ואינטליגנציה תקינה ולעיתים אף מעל הממוצע, הם יתקשו בדרך כלל במיומנויות: קריאה, כתיבה, כתיב או חשבון. מיומנויות אלו, שנרכשות אצל אחרים באופן אוטומטי ללא מאמץ רב, תהיינה קשות עד בלתי אפשריות לילד עם לקות בתחום בו הוא לקוי. קשיים ברכישת המיומנויות הבסיסיות יפגעו ברוב מקצועות הלימוד. ילדים רבים מאוכלוסיית לקויי הלמידה סובלים מקושי במספר תפקודים ברמות קושי שונות.

לעומת זאת כאשר יש לילד קושי חמור ללמוד בגלל מנת משכל נמוכה, זוהי תופעה שונה המכונה פיגור שכלי או לקות אינטלקטואלית. מנת המשכל של ילד כזה יהיה נמוך מ-70. קשייו הלימודיים יתבטאו בקושי בכל תפקודי הלמידה, בשונה מלקוי למידה שיכול להצליח מאוד בתחומים אחדים, אך להיכשל בתחומים אחרים.

 

תחומי הלקויות הנפוצים:

בתחום הקוגנטיבי יופיעו הקשיים הבאים: הלקויים הנפוצים ביותר הינם הדיסלקציה - קושי הקריאה, דיסגרפיה - קושי בכתיבה ודיסקלקוליה- קושי בחשבון.

 הנמכות בתפקוד הקוגנטיבי יבואו לידי ביטוי לעיתים גם בתחומים הבאים:

  • ליקויים בתחום השפה, קשיים בשיום או בקליטת חלקי דיבור מופשטים.

  • ליקויים בתפיסה החזותית ובתפיסה השמיעתית.

  • ליקויים בתכלול הבין-חושי, בעיקר בערוצים החזותי והשמיעתי.

  • ליקויים בהתמצאות במרחב והתמצאות בזמן.

  • ליקויים בזיכרון, לטווח קצר ולטווח ארוך, ובזיכרון עבודה.

  • ליקויים שונים בחשיבה, הכוללים העדר אסטרטגיות למידה יעילות, קשיים בארגון זמן,      ארגון קשב, נוקשות בחשיבה ועוד.

לילדים אלו יתלוו במקרים רבים קשיים התנהגותיים וחברתיים.

 

הטיפולים המקובלים בלקויות למידה:

השיטות המקובלות כיום לטיפול בלקויות הלמידה הינם הוראה מתקנת ואסטרטגיה עקיפה.

 

הוראה מתקנת – טיפול באמצעות הוראה מתקנת, מסייע לילד "לעקוף" את הקושי, וללמוד את המיומנויות הנדרשות, תוך הסתמכות על היכולות התקינות. בנוסף, ההוראה המתקנת נותנת לילד אסטרטגיות, כיצד לעקוף את הקשיים במהלך הלימודים.

 

אסטרטגיה עקיפה (הקלות) – מתן הקלות לילד שיסייעו לו להצליח להגיע להישגים במבחנים. לדוגמה: ילדים עם קושי בהתארגנות יקבלו הארכת זמן בבחינה, וילדים דיסקלקולים יורשו להשתמש במחשבון.  יש ילדים שיפחיתו להם את החומר שעליהם ייבחנו, ויש שיחלקו להם את החומר ליחידות קטנות.

 

שיטות אלו, אכן מורידות את העומס מהילד, ונותנות לו תחושת הצלחה, אולם הן אינן פותרות את המקור המוחי של הקושי. הטיפול מתמקד בסימפטום ולא בגורם הקושי. לדוגמה: ילד שיש לו קושי בקליטת חשבון, בגלל קושי מוחי בהבנה מופשטת, או בחשיבת רצף, הצליח ללמוד חומר שהועבר אליו בשיטה ששמה דגש על החלק המוחשי, וכך "עקפה" את הבעיה. אולם ברור, שהילד ייתקל בקושי במהלך לימודיו כשתידרש הבנה מופשטת. בגמרא למשל.

 

בנוסף, כאשר יש קושי מוחי עמוק, הטיפול באמצעות הוראה מתקנת איטי מאוד. בנוסף, הוא מפגיש את הילד כל הזמן עם המיומנות שבה הוא מתקשה, מה שמעצים אצלו לפעמים את רגשי התסכול והנחיתות.

טיפול בשיטה הנוירוקוגנטיבית המשולבת

 

בלקויי למידה, גורפת השיטה הנוירוקוגנטיבית, עליה פרטנו בכתבה הקודמת, הצלחות רבות. על פי שיטה זו, בודקים תחילה איזה תפקוד מוחי אינו פועל כשורה, וגורם ללקות של הילד, ובהמשך מאתגרים את המוח בפעילות שתואמת את הקושי, וכך נוצרים תאי עצב חדשים באזור שאחראי על התפקוד הספציפי הלקוי. לדוגמה: כאשר ילד לומד קריאה אולם אינו מצליח להגיע לשטף ולדיוק כשאר בני גילו, וגם לאחר שינון ותרגול עדיין התוצאות אינן מספקות, כנראה שאחד התפקודים במוח שקשורים לקריאה (בשלות מוחית, זיכרון חזותי, זיכרון שמיעתי, תפיסה תבניתית, שליפה וכו'), אינם פועלים כשורה. בשיטה זו לא מנסים "לעקוף" את הקושי, אלא לתקנו בשילוב תרגילים תנועתיים תחושתיים וקוגניטיביים, וכך לאפשר לילד לקרוא באופן תקין ובהנאה.

 

דינה, ילדה כבת עשר, התקשתה מאוד בכתיבה. בכל פעם שנדרשה להעתיק מהלוח, היא לא הצליחה לסיים את המשימה. גם לאחר שהצלצול נשמע, ובנות הכיתה יצאו בשמחה להפסקה, היא עדיין ישבה להעתיק בשקידה. אל תחשבו שלאחר מאמצים מרובים כל כך, התוצאה הייתה מרשימה. ההיפך הוא הנכון. כדי לקרוא את מה שנכתב בכל כך הרבה יגע, היו צריכים להיות מומחים בפענוח. כתב ידה של דינה היה לא קריא, ושגיאות כתיב רבות עיטרו את המחברת. הביטוי "נח בשבע שגיאות" התקיים אצלה, פשוטו כמשמעו.

 

כמובן, שהתסכול של דינה היה עצום. היא השקיעה פי כמה מכל חברותיה, והתוצאה היתה דלה כל כך. גם במבחנים, היא לא הצליחה לסיים לענות תשובות בזמן הקצוב, ולעיתים קיבלה ציונים נמוכים למרות שידעה את החומר, בתוספת הערה פוגעת: "נא להקפיד על כתב קריא". כשדינה הגיעה לטיפול, בדקנו את מקור הבעיה. התברר שהיה לה קושי בתפיסה אורטוגרפית (תפיסה תבניתית), המוח לא קלט מילים כתבנית שלמה, ולכן היא העתיקה אות אחר אות, בנוסף, היה לדינה קושי מוטורי שהקשה עליה החלק הטכני של הכתיבה. הטיפול של דינה התמקד בקשיים אלו, ואכן, תוך תקופה קצרה, פחתו מספר שגיאות הכתיב, הכתיבה נעשתה קלילה ומהירה יותר, וכמובן, שדינה הצליחה להגיע במבחנים להישגים, שתואמים את הידע שלה.

 

הכותבת הינה מאבחנת ומטפלת בשיטה הנוירוקוגנטיבית המשולבת.

 

גב' נחמי טורקוב