מהי פסיכולוגיה?

 

פסיכולוגיה היא תחום במדעי החברה החוקר התנהגותם של יחידים ואת התהליכים המנטליים העוברים עליהם.

מקור השם ביוונית  "פסיכה" - נפש, ו"לוגיה" - תורה.

 

העוסק בפסיכולוגיה, הוא בדרך כלל פסיכולוג.

 

הנחת היסוד של מדע הפסיכולוגיה היא שישנה חוקיות בהתנהגות האדם, וכי עליה לתעד ולמדוד חוקיות זו. הפסיכולוגיה גורסת שהתנהגות אינה מתרחשת באופן מקרי, אלא תוצאה של מערכת חוקים, הבנת חוקים אלו מאפשרת לנו לגזור גם ניבוי מסוים לגבי העתיד. כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בהיבטים אחרים של ההתנהגות, ומנסה להבין אותה מתוך מיקוד אחר.

 

הפסיכולוגיה מחולקת לענפי מחקר,ותחומי עיסוק שונים :

 

פסיכולוגיה התפתחותית - מתמקדת במחקר השינויים ההתנהגותיים והנפשיים מילדות לבגרות. פסיכולוג התפתחותי מטפל בבעיות התנהגותיות, חברתיות ונפשיות אצל ילדים ובמקביל מלווה את הורי הילד במהלך הטיפול.

 

פסיכולוגיה חברתית - עוסקת ביחסי הגומלין שבין הפרט וסביבתו, תוך התמקדות בפרט, (לעומת הסוציולוגיה אשר מתמקדת בסביבה החברתית).

 

פסיכולוגיה של האישיות - תחום החוקר את אישיות האדם, דרכי התנהגותו, ההבדלים הבין-אישיים והשפעת הסביבה על תכונותיו.

 

פסיכולוגיה קוגניטיבית - עוסקת בחקר תהליכים מנטליים בסיסיים, ביניהם תודעה, תפיסה, חשיבה, קשב, זיכרון אנושי, למידה וקבלת החלטות.

 

פסיכולוגיה רפואית - עוסקת ברמה התאורטית, הקלינית והמחקרית בסוגיית יחסי הגומלין בין גוף לנפש, ובאופן ספציפי יותר בקשרים שבין המשתנים הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגיים והחברתיים, היכולים להשפיע על התפרצות תופעות ומחלות גופניות, דרכי ההתמודדות איתן ומניעתן.

 

נוירופסיכולוגיה - עוסקת בקשר בין תהליכים מנטליים שונים למבנה המוח ולהשפעות הכימיות על תפקודו, דבר הנעשה בעיקר על ידי בחינה מדעית של פגיעות ראש מסוגים שונים.

 

פסיכופיזיקה - עוסק ביחס ובקשר שבין הגירויים הפיזיים האובייקטיביים להם נחשף האדם, ובין התחושות הפסיכולוגיות הסובייקטיביות המתעוררות אצלו כתוצאה מהחשיפה לגירויים אלו.

 

פסיכולוגיה קלינית - עוסקת בניתוח ופתרון בעיות נפשיות והפרעות התנהגות.

 

פסיכולוגיה חינוכית - עוסקת בחקר תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית. תחום זה מתמקד גם במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ובית הספר.

 

פסיכולוגיה ארגונית ותעשייתית - עוסקת בדינמיקות ארגוניות הנובעות מהאינטרקציה בין החברים בארגון. חופפת במידה רבה עם פסיכולוגיה חברתית, אך מתמקדת ביישום. בין היתר עוסקת במוטיבציה, מנהיגות, עריכת בחינות מיון וקבלה לעבודה, ייעוץ למפעלים ויעול שיטת העבודה.

 

פסיכולוגיה שיקומית - מתמחה בטיפול באנשים שנפגעו ממחלות או תאונות, עיבוד אבל וטראומות אחרות.

 

פסיכולוגיה מחקרית - עוסקת בתהליכים הקושרים תהליכים נפשיים לתהליכים ביולוגיים (מדעי המוח), תהליכים חברתיים (פסיכולוגיה חברתית) ואחרים.

 

 

הרמב"ם (1138-1204) פילוסוף ורופא, קבע בהקדמתו למסכת אבות המכונה שמונה פרקים, כי נפש האדם היא ישות אחדותית, ורק בעלת ביטויים שונים, ולכן חיוניות הנפש האנושית מתפשטת על פני כל שיעור קומתו של האדם, כך שאפילו הכוח הביולוגי של האדם נבדל מהכוחות הביולוגיים של בעלי החיים. הוא סבר כי האדם נולד כלוח חלק, אבל עם מוכנות לקבלת נטיות מסוימות‏‏,‏ ומושפע בדעותיו ומעשיו בעיקר מחבריו ומנהג אנשי מדינתו. בהקשר לתורת המידות, הוא אימץ והרחיב את תפיסת דרך האמצע כמצפן למידות הראויות והתקינות, וטען כנגד אפלטון, כי לימוד פילוסופיה כשלעצמו לא יגרום לאדם לאזן את תכונות נפשו, והדרך העיקרית צריכה להיות בתרגול בעשייה מתקנת, שמשמעותה לעשות מעשים מעין התכונה המבוקשת, כך שהמעשים יטביעו את חותמם בנפשו, בדומה לאמרתו של בעל ספר החינוך, "אחרי המעשים נמשכים הלבבות".‏ועוד סבר כי המיפוי הנכון לדרך האמצע קיים במצוות התורה שמכוונות להביא את האדם לאיזון, בכל ההיבטים השונים של תכונות נפשו.

 

 

פסיכותרפיה

 

פסיכותרפיה או טיפול נפשי או רגשי (מיוונית פסיכו-נפש, תרפיה-טיפול) הוא טיפול במשברים, בהפרעות ובמצוקות נפשיות באמצעים שונים, אשר חלקם הם מפירות הפסיכולוגיה. רוב שיטות הטיפול נעשות באמצעות קשר מילולי בין המטפל למטופל. כלל המטפלים המציעים פסיכותרפיה, ושהם מותרים על פי חוק לעסוק בה במדינתם, נכנסים בהגדרה הרחבה של "פסיכותרפיסטים".

 

 

איך בוחרים טיפול נפשי?

 

שאלה:

יש לי בעיה שמטרידה אותי ומקשה עלי את התפקוד האישי והמשפחתי בחיי היומיום באופן משמעותי. לאור ריבוי סוגי הטיפול והמטפלים השונים, רציתי לדעת אודות סוגי הטיפול הקיימים ולשאול כיצד ניתן לבחור טיפול ומטפל שנכון ומתאים לי ולמשפחתי.

 

תשובה:

בכל בעיה שהיא, בשלב הראשון, כדאי לוודא שאין מדובר בבעיה רפואית גופנית. טיפול רגשי ונפשי אינו מחליף טיפול פיזיולוגי, אם כי בהחלט עשוי לסייע במקרים רבים בתהליך ההחלמה. זאת בעיקר כאשר התופעות הן פסיכוסומטיות, (פסיכו=נפשי סומטי=גופני), או שהבעיה מלווה בקשיים נפשיים. בכל אחד מן המקרים הללו מומלץ להיוועץ גם בפסיכותרפיסט (=מטפל נפשי) בנוסף אך לא במקום הטיפול הפיזיולוגי.

 

כאשר מדובר בבעיה רגשית, התנהגותית או שנוגעת למערכות יחסים, הנכון הוא לפנות לייעוץ עם פסיכותרפיסט. כאן כדאי להכיר את התפתחות הפסיכולוגיה ואת הטיפולים העיקריים כדי לעשות בחירה מושכלת של מטפל מתאים. אחד הגורמים המשמעותיים והמכריעים בתהליך הוא הקשר האישי והאמון בין המטפל ולעתים יש לשקול אף להחליף מטפל אם לא נוצר קשר מיטבי ואין שיפור מסוים לאחר תקופה.

 

 

כמה זמן אורך הטיפול?

 

שאלה נוספת לא פחות חשובה, היא משכו ויעילותו של הטיפול. לגבי משך הזמן יש לציין כי הדבר כמובן תלוי בבעיה ובמטופל עצמו לא פחות מאשר במטפל. ברור שטיפול רציני נעשה באמצעות תהליך נפשי הדורש אורך רוח. כשמתאימים נכון את סוג הבעיה ודרישות המטופל לסוג הטיפול יש בטווח זמן נראה לעין תוצאות מרשימות ויעילות הטיפול מוכחת. במקרים מסוימים יש גישות טיפוליות המשיגות תוצאות לא פחות מהירות מהטיפול תרופתי ובמקרים רבים לטווח הארוך הטיפול אף יעיל יותר מתרופות.

הנפש שלנו ועולמנו הפנימי הם הבסיס המרכזי שיקבע את התפתחותנו, התפתחות חיינו ואיכות חוויית החיים שלנו. חשוב על כן מחד גיסא לא להזניח את עצמנו ולהימנע מטיפול נדרש ומאידך גיסא לבחור את הטיפול בתבונה ובאחריות שכן השלכות הטיפול הן משמעותיות וארוכות טווח.

 

סוגי הטיפולים

 

פסיכואנליזה:

שיטת הטיפול הפסיכואנליטית ותאוריית הפסיכואנליזה וכן רוב שיטות הטיפול שבאו בעקבותיה, מבוססות על כך שלתודעה האנושית יש חלק לא-מודע שבמידה רבה מפעיל את האדם. בטיפול פסיכואנליטי המטפל והמטופל יוצרים קשר של אמון המאפשר גילוי וניתוח של מעמקי נפש האדם. בטיפול נוצר תהליך של העלאת חומרים מודחקים כדחפים וקונפליקטים מהלא-מודע (או התת-מודע) אל המודע, והפגשת המטופל עימם בתיווכו ובפרשנותו של המטפל, כדי להביאו לשיווי משקל. מתבצע ניתוח של התפתחות היחסים והתנודות בעולמו של המטופל.  ביסוד השיטה עומדת התפיסה כי האדם מדחיק לתת המודע עובדות, זיכרונות, מחשבות, רגשות ותהליכים שקשה לו להתמודד איתם וגורמים לו אי נוחות וחרדה.

הטיפול נעשה כמה פעמים בשבוע בשכיבה על ספת טיפולים, כאשר המטפל יושב למראשותיו של המטופל, באופן שהוא רואה את המטופל, והמטופל לא רואה אותו. הטיפול עשוי להימשך מספר שנים. המשאבים הרבים שהוא דורש, בהם זמן, כסף ומשאבים נפשיים-טיפוליים, וכן מחקרים שנערכו עם השנים על יעילות גבוהה של שיטות טיפול אחרות, דחקו בעשורים האחרונים את מקומו של הטיפול הפסיכואנליטי לטובת שיטות אחרות. חוקרים רבים, לצד איגודים מקצועיים כמו האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, טוענים כי טיפול זה לא זכה לראיות אמפיריות משמעותיות בדבר יעילותו עם זאת, הוא ממשיך להתקיים, להתפתח ולהתעדכן כיום, לצד השיטות הנוספות.

 

טיפול פסיכודינמי:

הטיפול הפסיכודינמי עוסק בקונפליקטים פנימיים של האדם, ומטרתו היא יצירת תובנות לגבי קונפליקטים אלו, ומציאת דרכי התמודדות עימם. הפסיכודינמיקה היא תאוריה ומחקר שיטתי של הכוחות הפסיכולוגיים שביסודה של ההתנהגות האנושית. הפסיכודינמיקה עוסקת בפעולה ההדדית של המודע והלא-מודע. המפורסמת מבין שיטות הטיפול היא השיטה הפסיכודינמית, שמקורה בפסיכואנליזה. לפי הפסיכואנליזה, הפרעה נפשית היא ביטוי להתרחשויות נפשיות עמוקות, על פי רוב בלתי מודעות, הקשורות בעברו של האדם. באמצעות העלאת אסוציאציות חופשיות על ידי המטופל, נעשה ניסיון לחשוף את הקונפליקטים העמוקים שלו, בהנחה שהבנתם תביא לידי היעלמות ההפרעה.

המטפל בעיקר מאזין, ולעתים הוא מפרש את הדברים, בדרך כלל באמצעות ניתוח של ה"העברה" (Transference) ו"העברה נגדית". ההעברה מוגדרת כהעתקת יחס רגשי מודחק שחש המטופל כלפי אדם משמעותי בעברו - אל המטפל. ניתוח זה משמש אמצעי להבנת היחסים והקשרים הבין אישיים שייצר ויוצר המטופל במהלך חייו.

בדומה לטיפול בגישה הפסיכואנליטית, נמשך הטיפול בשיטת הפסיכותרפיה הפסיכודינמית מספר שנים. אולם להבדיל מפסיכואנליזה, בשיטה זו נפגשים המטפל והמטופל על פי רוב פעם אחת בשבוע בלבד, ולא שלוש עד ארבע פגישות שבועיות כמקובל בשיטה הפסיכואנליטית. כמו כן, מרבית הטיפול נעשה בישיבה, אחד מול השני, ולא כאשר המטופל שוכב על ספה כנהוג בפסיכואנליזה. לעתים, כאשר המטרה היא טיפול בנושא ממוקד אחד ניתן להשתמש ב"פסיכותרפיה קצרת מועד" הנמשכת 12 עד 20 פגישות בלבד.

 

גישה קוגניטיבית-התנהגותית CBT (סי בי טי):

טיפולים התנהגותיים וקוגניטיביים הם קבוצה של טיפולים נפשיים שיעילותן הוכחה. טיפולים אלו מקובלים מאוד מאז שנות השמונים של המאה ה-20. הם נקראים על שם שני מרכיבים עיקריים: הטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי. ייחודם הוא בפרוטוקולים טיפוליים המחייבים את המטופל לאימון ולשיעורי בית ותפיסה טיפולית הממוקדת בתוצאה הרצויה.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT - Cognitive Behavioral Therapy) הוא טיפול מסוג זה. הטיפול הוכח כיעיל נגד דיכאון והפרעות חרדה שונות (פוביות, הפרעה כפייתית ועוד).

 

טיפול התנהגותי:

בבסיס הטיפול ההתנהגותי עומדת ההנחה, שכל ביטוי של התנהגות בלתי מסתגלת, אינו אלא הרגל שנרכש בעבר. באמצעות התאמת מערך של התניות או חיזוקים ניתן להביא לידי הכחדת הרגליו הבלתי רצויים של המטופל ורכישת הרגלים אחרים, רצויים, במקומם. בשיטה זו המטפל הוא מתכנן פעיל של מערך הלמידה, ואינו מאזין ומפרש בלבד. ניתוח העבר או סיבת ההפרעה נחשב תפל בעיצוב ההתנהגות בהווה.

 

טיפול קוגניטיבי:

שיטת הטיפול של הפסיכותרפיה קוגניטיבית - היא טיפול מובנה, קצר מועד, שמטרתו שינוי האופן בו המטופל תופס את עצמו ואת העולם. השיטה גורסת "שאם האדם לא מרגיש טוב - סימן שהוא לא חושב טוב" המטפל מזהה את העיוותים הקוגניטיביים ודפוסי החשיבה הנוקשים האחראים לשימור הסימפטומים, ומציע סכימה אלטרנטיבית גמישה יותר. המטפל מלמד את המטופל ליירט את המחשבות האוטומטיות השיפוטיות ואת התוויות שהאדם הדביק לעצמו ולשנות או לעדן אותן או ללמד לחיות איתן, אם אין בהן עיוות. בשיטה זו מושם דגש על כאן ועכשיו, וניתנים למטופל "שיעורי בית".

 

טיפול במשחק:

בטיפול במשחק משתמשים במשחק במסגרת התהליך הטיפולי; המשחק מאפשר למטופל להביע את עצמו, באופן המאפשר הבעה רגשית ותקשורת עם המטפל. אלו מתאפשרות אם במהלך המשחק נוצר מרחב בטוח ומוגן. המשחק מעלה תכנים פנימיים, לעתים באמצעות סמלים, וכן מתרחש תהליך בינאישי בין המטפל למטופל במהלך המשחק שתפקידו לסייע למטופל בפתרון בעיות ולהשיג צמיחה אישית והתפתחות מיטבית. הטיפול מתאים בעיקר לילדים; לילדים קל יותר לתקשר באמצעות משחק מאשר במילים, וגם קל להם ליצור קשר מהיר עם האחר באמצעותו. לכן בטיפול בילדים מעדיפים מטפלים רבים להשתמש במשחק כדי ליצור דיאלוג עם הילד, בו הילד יכול לשתף את המטפל בחוויות, התנסויות ורגשות, והמטפל יכול לתמוך בו ולסייע לו.

 

טיפול קבוצתי:

מתוך השיטות המוזכרות לעיל, ומשילובן, התפתחו שיטות טיפול רבות. במקורה נועדה הפסיכותרפיה למטופל אחד בלבד (שיטות פרטניות), אולם לימים פותחו גם שיטות טיפול קבוצתי, בהן נפגש המטפל עם קבוצת מטופלים, שעל פי רוב בעיותיהם הנפשיות דומות (ולעתים גם שונות).

 

טיפול משפחתי או זוגי:

בעשורים האחרונים פותחו שיטות לטיפול זוגי או משפחתי. הזוג או בני המשפחה נפגשים עם מטפל אחד או יותר כדי לתקן את מערכת היחסים ביניהם, שהיא, לפי שיטה זו, שורש הבעיה. המטפל מאתר את המטופל המזוהה במשפחה ומרחיב את הפוקוס כך שאחרים ילמדו על חלקם בהיווצרות הסימפטומים.

 

טיפול באמנויות:

טיפול באמנויות (מכונה גם טיפול בהבעה ויצירה) הוא ענף מתחום הפסיכותרפיה המציע דרך בלתי מילולית וסימבולית לביטוי עצמי, רגשי ותחושתי. הטיפול מאפשר שילוב של הבעה מילולית והבעה דרך אמנויות שונות. טיפול באמנויות מתבצע על ידי מטפלים בעלי הכשרה ייחודית בתחומם. הטיפול פונה לילדים ומבוגרים המתמודדים עם כל מגוון הקשיים הרגשיים להם מתאימה פסיכותרפיה בדומה לכל טיפול נפשי. הטיפול באמנויות יכול להתקיים תוך התבססות על מגוון תיאוריות וגישות טיפוליות, בהן הגישה הפסיכודינמית בה מתאפשר מרחב מוגן באמצעות המשחק, המאפשר בניית קשר ואמון עם המטפל, השלכה לא מודעת של רגשות וחוויות הילד וכדומה. הטיפול משתמש באמנויות כדי לחשוף ולהבין תהליכים נפשיים, ומספק סביבה שבה יכולים רגשות מודחקים ולא מודעים לעלות על פני השטח‏

הכשרת המטפלים בתחומים אלה היא במסלולי לימוד המיועדים לכך שהקבלה אליהם מותנית בתואר ראשון בתחום האמנות הייחודי או תואר ראשון בתחום הנפש, וכן השלמות ספציפיות.

 

 

בתחום הטיפול באמנויות נכללים:

 

טיפול באמנות:- טיפול המשלב ביטוי אמנותי באמנות חזותית.

 

ביבליותרפיה: - טיפול העושה שימוש בקריאה ובכתיבה.

 

טיפול בתנועה או במחול: - טיפול המשלב ביטוי אמנותי באמצעות הגוף.

 

טיפול במוזיקה: - טיפול המשלב שימוש בכלים מוזיקליים ובשירה

 

טיפול בדרמה: - טיפול המשתמש בדרמה כאמצעי הרחקה ויוצר תהליכים נפשיים מתוך התהליך הקבוצתי וההזדהות עם הסיפור והדמויות הדרמתיים.

 

פסיכודרמה: - שיטת טיפול אישית במסגרת קבוצתית או פרטנית המשתמשת בהעלאת חוויות עבר והמחזתן.

 

 

טיפול בפסיכודרמה

 

פסיכודרמה הינה שיטת טיפול חווייתית המשתמשת בכלים מעולם הדרמה והמשחק כדי לסייע למשתתף להבין טוב יותר את עולמו הפנימי ואת מערכות היחסים בחייו. 
המשתתפים בקבוצת פסיכודרמה משחזרים מצבים שונים מחייהם ומעלים חוויות ובכך עוברים תהליך של לימוד ושינוי.
באמצעות פסיכודרמה לומד המשתתף כיצד ניתן לשנות מצבים ותגובות לא רצויות ולפעול בדברים חדשות על מנת לשפר את איכות חייו.

פסיכודרמה עושה שימוש בכלים שונים של תרפיה בהבעה ביצירה, כמו: תנועה, , מוסיקה ואמנות, על מנת לעודד את הספונטאניות והיצירתיות הטמונה בכל אחד מאיתנו, ולהביא למצב של פתיחות ושחרור ודרך כך לאפשר למידה.

דרך פסיכודרמה ניתן לעבוד על מגוון רחב של נושאים, בעיות וקונפליקטים, שכולם ניתנים לעיבוד ולבדיקה במסגרת העבודה הקבוצתית, כגון: 

 

  • קשרים חברתיים ומשפחתיים

  • מערכות יחסים זוגיות

  • דימוי וביטחון עצמי

  • קשיים

  • ציפיות ביחס לעתיד ובעיות לא פתורות מהעבר

 

 בעבודה במסגרת טיפול פסיכודרמה מתאפשרת התבוננות במגוון התפקידים האישיים והמקצועיים אשר ממלא אדם בחייו. כאשר אדם מגלם דמות אחרת מעולמו או מעולמם של משתתפים אחרים בקבוצה, הוא למעשה מתנסה בתפקיד חדש ובכך מתקיימת הרחבה של רפרטואר התפקידים שלו.
האינטראקציות המתרחשות בין המשתתפים יכולות ללמד אותם על דפוסי התקשורת שלהם, על האופן שבו הם לוקחים מקום בקבוצה ועל האופן שבו הם נחווים ע"י אחרים.
אנשים המחפשים שינוי, פריצת דרך או תובנות חדשות לגבי עצמם או על האופן בו הם פועלים, יכולים להיעזר בפסיכודרמה משום שהיא מאפשרת הסתכלות חדשה ונקודת מבט שונה מזאת שאליה הם רגילים. יש לה יכולת מופלאה לשחרר מקומות תקועים ולהגיע להארה רגשית.

פסיכודרמה מאפשרת לאדם לגלות דברים נוספים על עצמו ועל סביבתו, ובכך ליצור שינוי ולפעול בדרכים חדשות.

 

למי פסיכודרמה מתאימה?


פסיכודרמה מתאימה למטופלים מכל הגילאים ונותנת מענה הן לטיפול בבעיות מורכבות והן בקידום כוחות והתפתחות אישית.
אין צורך בידע, ניסיון קודם או בכישרון משחק על מנת לקחת חלק בתהליך היות ו"משחקים" סיפור מהחיים שלנו, עם דמויות המוכרות לנו.
מכיוון שקצב ואופי העבודה בקבוצת פסיכודרמה תלוי ברצון המשתתפים ובאינטארקציה הנוצרת בקבוצה, העבודה יכולה להתאים גם לאנשים הרוצים להעז ולהתבטא בקבוצה, וגם לכאלה המחפשים תמיכה ואמפטיה וחוששים מחשיפה.

 

מה עושים במפגש פסיכודרמה?

 

  •  חימום, שמטרתו להפשיר את הקרח ולהכין את הקרקע לעבודה בחלקו המרכזי של המפגש. החימום יכול לשאת אופי משחקי או של שיחה דינמית בין המשתתפים.

  • תהליך פסיכודרמה בו יעלה אחד המשתתפים בקבוצה נושא שעליו ירצה לעבוד, ובעזרת המנחה ויתר חברי הקבוצה יעבד אותו באמצעות כלים דרמטיים שונים. על פי רוב, "ימחיז" המשתתף סיטואציה מסוימת בחייו שאותה הוא רוצה לבחון או להבין משהו חדש לגביה. יתר המשתתפים ישמשו כקהל או ייצגו את דמויות המפתח בסיטואציה על פי בחירתו. המייחד את חלק זה של התהליך הוא המעבר מהדיבור לפעולה = I See What You Mean, כלומר אני רואה למה אתה מתכוון ולא רק מבין.

  • שיתוף (sharing) בו יכול כל אחד מהמשתתפים לחלוק את רגשותיו ביחס לעבודה שנעשתה בקבוצה, ולשתף את שאר חברי הקבוצה מה הוא למד מהתהליך על חייו שלו.